Tefilot Kavanot and Segulot for Lag Bomer

Lag Ba'omer Segulos by Rabbanit Yemima Mizrachi:

1. Tehillim 67 (7 times) - It's a psalm of Hod and gratitude

2. It's a day of joy and happiness (always falls out on the same day as Purim)- you cannot be sad today!

4. Ask for children "who will be exactly like Rabbi Shimon"

5. Ask for a home.

6. Chida: Light 17 candles (gematria tov/good) - from Lag Ba'omer to Shavuous there are 17 days and we ask Hashem for good days, days during which we earn receiving the Torah."

7. Rabbi Yehonasan Eybeschutz : Lag Ba'omer is when you should repent from the biggest transgression of your life, and Rabbi Shimon will intercede on your behalf in heaven.

From Rav Schwartz::

There is a minhag on this day to light bonfires. We don’t just light small fires like for Shabbos and Yom Tov. We light big fires – bonfires, which are called lehavah.

This shows us that we need to have a big “fire”, a lehavah, in our hearts for Hashem. If a person has this inner fire, he is connected to Lag Ba’Omer. If a person is just lighting physical bonfires but his soul is cold inside, he has nothing to do with Lag Ba’Omer.

“The house of Yaakov will be a fire, and the house of Yosef will be a big flame.” This is the inner layer of a Jew’s soul, the burning desire for Hashem. At first there is a small fire, and then it becomes a huge flame, a lehavah. When a person’s inner fire for Hashem gets big, it is then that he can integrate with Hashem.

In other words, bonfires on this day are not just superficial actions we do. It really reminds us of our innermost point of the soul, which is a great fiery desire for Hashem......

The yahrtzeit of Rabbi Shimon bar Yochai falls out within “seven days of Pesach Sheini” (just like there are seven days of the first Pesach, so is there a concept that there are seven days of the second Pesach), and it reveals a heavenly light: that Hashem is found even amidst our state of impurity. When a person is aware that Hashem is found even in the lowest place where he has fallen, he doesn’t need his “hands” to lift himself up.

If a person thinks that Hashem is Heaven while he is only on earth, and that he must ascend to Heaven – he needs his “hands” to lift himself upwards. But when a person is clear that Hashem is found in any place, even when he has fallen low, he arrives at a point of clarity in which he sees how Hashem is there at any place, time or situation. No impurity will be able to get him to have any doubts.

Rebbi Shimon's commentary on the Torah

as the Tzadik is then with you

Our Sages taught in Pirkei Avot (Chapter 4), “Rabbi Shimon bar Yochai says: There are three crowns: The crown of Torah, the crown of Kehunah, and the crown of kingdom. The Gemara (Yoma 72b) discusses something similar to the aforementioned teaching of Rabbi Shimon. The Gemara there states that there were three crowns in the Bet Hamikdash: The crown surrounding the Mizbe’ach (altar), the crown surrounding the Shulchan (table), and the crown surrounding the Aron (holy ark). The crown around the Mizbe’ach represents the Kehunah which Aharon Ha’Kohen and his children merited receiving, as the Torah states, “And it shall be for him and for his offspring after him as an everlasting covenant of Kehunah.” The crown around the Shulchan represent kingdom which King David merited receiving, as the verse states, “His offspring shall endure forever and his throne as the sin before Me. It shall be established forever as the moon and be steadfast as the witness in the sky, Selah.” The crown around the Aron represents the Torah which was not claimed by any one person specifically; rather, it is designated for the entire Jewish nation and whoever wishes to claim it may come forward and do so.

If one believes that the crown of Torah is less important than the other two crowns which Aharon and David received, this is incorrect, for the verse states, “By me kings reign; by me princes rules.” This means that there is no greater level than that of the Torah. Our Sages (Horayot 13a) have taught us that even a Mamzer (child born from an illicit union) who is a Torah scholar takes precedence over a Kohen Gadol who is an ignoramus. This is hinted in the verses themselves, for regarding the Mizbe’ach and Shulchan, the Torah states, “And you shall make for it a golden crown all around” while with regards to the Aron, the Torah states, “And you shall make upon it a golden crown all around” in order to hint that the crown of Torah is above all other crowns.

The Gemara (Yoma 71b) recounts that once, a Kohen Gadol exited the Bet Hamikdash on Yom Kippur while Shamaya and Avtalyon (who were of the greatest Tannaim and leading Torah luminaries of the generation but happened to have been converts who descended from Sanheriv, King of Assyria) happened to have been present. When the entire congregation realized they were there, they all crowded around them in order to greet them and left the Kohen Gadol alone.

Eventually, Shemaya and Avtalyon came to the Kohen Gadol in order to request his permission for them to return home. The Kohen Gadol who was extremely insulted by what had transpired replied to them with contempt, “May the descendants of the nations of the world come in peace.” They replied to him, “It is better for the descendants of the nations of the world who pursue the legacy of Aharon, who loved peace and chased peace, to come in peace, and not the son of Aharon to come in peace when he does not pursue the legacy of Aharon!” They meant that Shemaya and Avtalyon who did not have the most impressive lineage and were righteous converts but followed the path of Aharon took precedence over someone descending from Aharon who acted in a way contrary to Aharon’s actions.

Indeed, the Jewish nation did the correct thing by showing honor to the Torah by respecting Shemaya and Avtalyon and not the Kohen Gadol. They derived this from the teaching of Rabbi Shimon bar Yochai that the crown of Torah surpasses the crowns of Kehunah and kingdom, for there is nothing more precious than the Torah and nothing can ever equal it.

Rabbi Shimon bar Yochai’s intense love of the Torah brought him to a great level of love for the Jewish nation as well. The Midrash recounts that a certain woman from Tzidon was married to her husband for ten years and was unable to conceive. The couple came before Rabbi Shimon bar Yochai and they wished to divorce. Rabbi Shimon told them, “Just as you married one another amid eating and drinking, so too, shall you separate from one another through eating and drinking!” They heeded the words of Rabbi Shimon and they made a grand festive meal to mark the occasion. The wife gave her husband a large amount of wine to drink. The husband told the wife, “My dear wife, take the most valuable object in my house with you and go back to your father’s home!” When her husband eventually fell asleep, she told her servants to carry her husband in his bed and place him in her father’s house. When the effects of the wine wore off in the middle of the night and the husband awoke, he became startled and asked his wife, “Where am I?” She replied, “In my father’s home.” He then asked, “What am I doing in your father’s house?” She told him, “Last night, you told me to take the most valuable object in your house with me to my father’s house and there is nothing more valuable to me than you!” The next day, they returned to Rabbi Shimon bar Yochai and he proceeded to pray for them and the woman eventually bore children. (See Ma’or Yisrael, Derushim, page 161)

May the great merit of Rabbi Shimon benefit us all and may we merit seeing him with the Resurrection of the Dead and the Ultimate Redemption, speedily and in our days, Amen.

Maran Ha’Chida writes that it is incorrect that Rabbi Shimon passed away on this day and whoever says so is mistaken. He proves this from the teachings of Hagaon Rabbeinu Shmuel Vital who writes lengthily about the deep secrets of the Omer period and especially Lag Ba’Omer and he does not mention once that this day is the anniversary of Rabbi Shimon bar Yochai’s passing. He therefore writes that the reason for the joy and celebration on this day is possibly because Rabbi Akiva began teaching his five pupils who rejuvenated the world by disseminating their Torah all over the world and this spring indeed gave us life until this very day. Similarly, Hagaon Peri Chadash writes that the primary reason for rejoicing on this day is because of the students of Rabbi Akiva who stayed alive and spread Torah to the entire world. Since from this day on these students stayed among the living, we therefore hold festivities on this day

The Sefer Sedeh Chemed writes that on the day of Lag Ba’Omer, the secrets of the Torah were revealed by Rabbi Shimon bar Yochai. This was also the day that Rabbi Shimon received Semicha (ordination). It is for this reason that we rejoice on this day. He writes that the Torah scholars in Teveria in his generation wrote likewise.

תפילה זאת מיוסדת על פי הסוד הנורא שגילה רבי נחמן מברסלב (בתורה "לכו חזו" בתחילת חלק א' של ליקוטי מוהר"ן)

 על גדולת רבי שמעון בר יוחאי ז"ל, שהבטיח לישראל שלא תשכח התורה על ידו כי בזוהר דא יפקון מן

גלותא, עיין שם, ומה טוב לאומרה על קברו הקדוש של רשב"י ז"ל, מי שזוכה לבוא לשם, אך גם מי שלא הגיע

לקבר הרשב"י כדאי שיאמרה, כי התפשטות נשמת הצדיק הוא בכל העולם כמובא בזוהר הקדוש:

רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאִי עִיר וְקַדִּישׁ מִן שְׁמַיָּא נָחִית,

בּוֹצִינָא קַדִּישָׁא, בּוֹצִינָא עִלָּאָה, בּוֹצִינָא רַבָּא,

בּוֹצִינָא יַקִּירָא, אַתֶּם הִבְטַחְתֶּם לְיִשְׂרָאֵל שֶׁ לֹּא

תִּשְׁתַּכַּח הַתּוֹרָה מִיִּשְׂרָאֵל עַל יֶדְכֶם, כִּי בְּזהַר דָּא

יִפְּקוּן מִן גָּלוּתָא, וַאֲפִלּ ו בְּתֹקֶף הַהַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ

הַסְתָּרָה בְּעִקְּבוֹת מְשִׁיחָא בְּאַחֲרִית הַיָּמִים הָאֵלֶּה,

הִבְטַחְתֶּם שֶׁאַף עַל פִּי כֵן לֹא תִשָּׁכַח הַתּוֹרָה מִפִּי

זַרְעֵנ ו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְאָנכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם

הַהוּא עַל כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה, וְעָנְתָה הַשִּׁירָה הַזּאת

לְפָנָיו לְעֵד כִּי לֹא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ " וְהִנֵּה עַתָּה

הִגִּיע ו הַיָּמִים אֲשֶׁר אֵין לָנ ו בָּהֶם חֵפֶץ, כִּי אָרַךְ

עָלֵינ ו הַגָּלוּת וּמָשַׁךְ עָלֵינ ו הַשִּׁעְבּוּד, וּבְכָל יוֹם אָנ ו

הוֹלְכִים וְדַלִּים, וּמָטָה יָדֵינ ו מְאד "כִּי אָזְלַת יָד וְאֶפֶס

עָצוּר וְעָזוּב" כִּי נִשְׁאַרְנ ו כִּיתוֹמִים וְאֵין אָב, וְאֵין מִי

יַעֲמוֹד בַּעֲדֵנ ו וְהִנֵּה בְּתֹקֶף סוֹף הַגָּלוּת הַמַּר הַזֶּה,

וּכְבָר הִתְחִיל לְהִתְנוֹצֵץ הִתְנוֹצְצוּת מָשִׁיחַ מִימֵי

הָאֱלָהִי הָאֲרִ "י זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה, וְעַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל

מִשְׁתּוֹ קְקִים וּמִתְגַּעְגְּעִים מְאד לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ , וְהַכּל

חֲפֵצִים לְיִרְאָה אֶת שְׁמֶךָ בְּהִשְׁתּוֹקְקוּת נִמְרָץ וְנִפְלָא

אֲשֶׁר לֹא הָיְתָה כָּזאת מִימֵי קֶדֶם "הֱקִיצוֹתִי וְעוֹדִי

עִמָּךְ ", בָּאתִי עַד קֵץ כָּל הַדּוֹרוֹת וְעוֹדִי עִמָּךְ עֲדַיִן

אָנו אֲחוּזִים בָּךְ , וּמִשְׁתּוֹקְקִים לַעֲבוֹדָתְךָ בִּכְלוֹת

הַנֶּפֶשׁ אֲבָל אַף עַל פִּי כֵן, גַּם גּדֶל רִחוּקֵנ ו מִמְּךָ

בָּעִתִּים הַלָּל ו הוּא גַם כֵּן בְּלִי שִׁעוּר, כִּי טָבַעְנ ו בִּיוֵן

מְצוּלָה וְאֵין מָעֳמָד בָּאנ ו בְמַעֲמַקֵּי מַיִם וְשִׁבּלֶת

שְׁטָפָתְנו וּרְאֵה אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל מְרוּדִים מְאד,

אֲשֶׁר אִי אֶפְשַׁר לְבָאֵר וּלְסַפֵּר גּדֶל הִתְגָּרוּת הַבַּעַל

דָּבָר אֲשֶׁר הִתְגָּרָה בָּנ ו מְאד, עַד אֲשֶׁר הִפִּיל אוֹתָנ ו

מְאד וְהִנֵּה אָנכִי בְעָנְיִי מִי אָנכִי לְסַפֵּר צָרוֹת

יִשְׂרָאֵל, רַק אַתֶּם לְבַד יְדַעְתֶּם אֶת כָּל הַמַּעֲמָד וּמַצָּב

שֶׁל יִשְׂרָאֵל בְּאַחֲרִית הַיָּמִים הָאֵלֶּה אַךְ בָּאתִי לְסַפֵּר

וְלִצְעק עָלַי וְעַל נַפְשִׁי, עַל עצֶם רִחוּקִי מֵהַשֵּׁם

יִתְבָּרַךְ , וְעצֶם פְּגָמַי וַעֲווֹנוֹתַי הָרַבִּים וּפְשָׁעַי

הָעֲצוּמִים, וְ "עַל אֵלֶּה אֲנִי בוֹכִיָּה עֵינִי עֵינִי יוֹרְדָה

מַיִם", כִּי אֵינִי יוֹדֵעַ שׁוּם דֶּרֶךְ אֵיךְ לְהַחֲזִיר לִי הַכּחַ

דִּקְדֻשָּׁה, וְאֵיךְ לִזְכּוֹת לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, וּבְאֵיזֶה דֶּרֶךְ

אַתְחִיל לַעֲזוֹב דַּרְכִּי הָרָע וּמַחְשְׁבוֹתַי הַמְגֻנּוֹת, וְאֵיךְ

וּבַמֶּה אֶזְכֶּה לְתַקֵּן קִלְקוּלִים וּפְגָמִים כָּאֵלֶּה "לֹא

יָדַעְתִּי נַפְשִׁי, אָנָה אֲנִי בָא", אָנָה אוֹלִיךְ אֶת חֶרְפָּתִי

הָעֲצוּמָה, אָנָה אֶבְרַח, אָנָה אֶטָּמֵן מִפְּנֵי בָשְׁתִּי

וּכְלִמָּתִי, וָאמַר לֶהָרִים כַּסּוּנִי וְלַגְּבָעוֹת נִפְל ו עָלָי, אוֹי

מֶה הָיָה לִי, אוֹי מֶה הָיָה לִי, "עַל כֵּן אָמַרְתִּי שְׁע ו

מִנִּי אֲמָרֵר בַּבֶּכִי", אוּלַי יָחוֹס אוּלַי יְרַחֵם, כִּי אֵין

מַעְצוֹר לַיהוָה לְהוֹשִׁיעַ גַּם אוֹתִי בָּעֵת הַ זּאת, כִּי

הַרְבֵּה רֶוַח וְהַצָּלָה לְפָנָיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב.

"הֵן כּל תּוּכָל וְ לֹא יִבָּצֵר מִמְּךָ מְזִמָּה, וּמִי יאמַר לְךָ

מַה תַּעֲשֶׂה" עַל כֵּן בָּאתִי כְּעָנִי בַּפֶּתַח, רָשׁ דַּל

וְאֶבְיוֹן, נָגוּעַ וּמְעֻנֶּה, מְבֻלְבָּל וּמְטרָף עָנִי וְכוֹאֵב,

לִצְעק וְלִזְעוֹק לִפְנֵי הַדְרַת קְדֻשַּׁתְכֶם: רַבִּי רַבִּי רַבִּי

"אָבִי אָבִי רֶכֶב יִשְׂרָאֵל וּפָרָשָׁיו", נְהִיר ו דְבוֹצִינָא

דְאוֹרַיְיתָא, "עוּרָה לָמָּה תִישַׁן", אֵיךְ תּוּכְל ו לִסְבּוֹל

צָרוֹת יִשְׂרָאֵל, קוּמ ו וְהִתְעוֹרְר ו עִם כָּל הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת

לְהִסְתַּכֵּל וְלִרְאוֹת בִּמְרִירוּת צָרוֹת נַפְשֵׁנ ו, "הָקִיצ ו

וְרַנְּנו שׁוֹכְנֵי עָפָר", קוּמ ו יְשֵׁינֵי מַכְפֵּל לְסַעֲדֵינ ו צַדִּיקֵי

יְסוֹדֵי עוֹלָם, קוּמ ו בְּעֶזְרָתֵנ ו בְּעֵת צָרָה הַזּאת, חוּס ו

וְחִמְל ו עַל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וּבְתוֹכָם עָלַי הַחוֹטֵא

וְהַפָּגוּם הַמָּלֵא, חַטָאִים מִכַּף רֶגֶל וְעַד ראשׁ אַתֶּם

יְדַעְתֶּם "אֶת כָּל הַתְּלָאָה אֲשֶׁר מְצָאָתְנ ו" מִיּוֹם גְּלוֹת

הָאָרֶץ עַד הֵנָּה, כָּל מַה שֶּׁעָבַר עַל כְּלָל יִשְׂרָאֵל

בִּכְלָלִ יּוּת, וּבִפְרָטִיּוּת מַה שֶּׁעָבַר עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד

וּבִפְרַט מַה שֶּׁעָבַר עָלַי מִיּוֹם שֶׁנֶּאֶצְל ו וְנִבְרְא ו וְנוֹצְר ו

וְנַעֲשׂ ו נִשְׁמָתִי וְרוּחִי וְנַפְשִׁי וְגוּפִי, כָּל מַה שֶּׁעָבַר עָלַי

בְּכָל גִּלְגּוּל וְגִלְגּוּל, וּבִפְרָט מַה שֶּׁעָבַר עָלַי בַּגּוּף הַזֶּה,

כָּל מַה שֶׁעָבַרְתִּי מֵעוֹדִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה, מַה שֶּׁאֲנִי

זוֹכֵר עֲדַיִן וּמַה שֶּׁנִּשְׁכַּח מִמֶּנִּי, הֲיַסְפִּיק ו כָּל אֵילֵי

נְבָיוֹת לְבָאֵר וּלְסַפֵּר אֶפֶס קָצֶה מֵהַפְּגָמִים שֶׁפָּגַמְתִּי

בְּיוֹם אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁנּוֹגְעִים הַפְּגָמִים בְּמָקוֹם

שֶׁנּוֹגְעִים כְּפִי שׁרֶשׁ נִשְׁמָתִי, וּמִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן מַה

שֶּׁפָּגַמְתִּי בְּכָל הַיָּמִים שֶׁעָבְר ו עָלַי מִיּוֹם הֱיוֹתִי עַד

הַיּוֹם הַזֶּה, (וּבִפְרָט וְכ ו') מִי יוּכַל לְסַפֵּר, מִי י וכַל

לְשַׁעֵר, מָה אֲדַבֵּר מָה אֶתְאוֹנֵן, מָה אוֹמַר מָה אֲדַבֵּר

וּמָה אֶצְטַדָּק.

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, תֵּן בְּלֵב הַצַּדִּיק הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא

הַזֶּה (אם יזכה להיות על קבר רשב"י יאמר: הַשּׁוֹכֵן פּה)

וּבְלֵב כָּל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים לְבַל יַסְתִּיר ו פְּנֵיהֶם

מִמֶּנִּי, וְיַעַמְד ו בַּעֲדִי לִמְלִיצֵי ישֶׁר, לַהֲפוֹךְ בִּזְכוּתִי

וּלְבַקֵּשׁ וְלִמְצא בִּי נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת, וְיַמְלִיצ ו טוֹב בַּעֲדִי

שֶׁתְּקָרְבֵנִי אֵלֶיךָ בְּרַחֲמִים, וְתִתֵּן בִּי לֵב חָדָשׁ וְרוּחַ

חֲדָשָׁה תִּתֵּן בְּקִרְבִּי, שֶׁאֶזְכֶּה לְהִתְעוֹרֵר מֵעַתָּה

בֶּאֱמֶת לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם אִי שָׁמַיִם

הַפְגִּינו בַּעֲדִי, כָּל בַּעֲלֵי רַחֲמִים וְחֶמְלָה חִמְל ו עָלַי כָּל

שׁוֹכְנֵי עָפָר הַעְתִּיר ו בְּעַד מֻטְבָּע "בִּיוֵן מְצוּלָה וְאֵין

מַעֲמָד" כָּמוֹנִי.

רַבִּי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי, זִכְר ו זאת וְתָשִׂימ ו עַל

לֵב, שֶׁזָּכִינ ו בַּדּוֹרוֹת הַלָּל ו לִשְׁמעַ נִפְלְאוֹת נוֹרְאוֹת

גְּדֻלַּתְכֶם אֵיךְ מְרֻמָּז בַּתּוֹרָה שֶׁעַל יֶדְכֶם לֹא תִּשָּׁכַח

הַתּוֹרָה, כִּי הַפָּסוּק שֶׁהֲבֵאתֶם רְאָיָה מִמֶּנּ ו, שֶׁהוּא כִּי'

לֹא' תִשָּׁכַח' מִפִּי' זַרְעוֹ ' הוּא סוֹפֵי תֵבוֹת יוֹחַא"י,

וְשִׁמְכֶם הַקָּדוֹשׁ בְּעַצְמוֹ מְרֻמָּז בַּפָּסוּק " ע'יר וְ 'קַדִּישׁ

מִ 'ן שְׁ 'מַיָּא נָ 'חִית" אֲשֶׁר אַתֶּם לְבַד יוֹדְעִים סוֹד

דְּבָרִים הָאֵלֶּה, אַתֶּם לְבַד יוֹדְעִים גְּדֻלַּת הַהַבְטָחָה

שֶׁהִבְטַחְתֶּם לְיִשְׂרָאֵל שֶׁהַתּוֹרָה לֹא תִשָּׁכַח מִיִּשְׂרָאֵל

עַל יֶדְכֶם, וְאֵיךְ משֶׁה רַבֵּנ ו עָלָיו הַשָּׁלוֹם נִבָּא עַל זֶה

בְּתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה מִקּדֶם עַל כֵּן בָּאתִי לְהַזְכִּיר, נָא

רַבּוֹתַי הַקְּדוֹשִׁים, חִמְל ו עָלַי וְאַל תִּסְתַּכְּל ו עַל כָּל

הָרַע שֶׁעָשִׂיתִי מֵעוֹדִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה, בְּמַחֲשָׁבָה דִבּוּר

וּמַעֲשֶׂה, אֲשֶׁר הִמְרֵיתִי אִמְרֵי אֵל וַעֲצַת עֶלְיוֹן

נִאָצְתִּי אַל תַּבִּיט ו בְּמַעֲשַׂי הָרָ עִים, וְאַל תַּעֲשׂ ו עִמִּי

כַּחֲטָאַי, וְאַל אָקוּץ בְּעֵינֵיכֶם, עַל אֲשֶׁר זֶה כַּמָּה אֲשֶׁר

מְעוֹרְרִים אוֹתִי בַּאֲלָפִים וּרְבָבוֹת רְמָזִים

וְהִתְעוֹרְרוּת, וּבְכַמָּה מִינֵי עֵצוֹת נְכוֹנוֹת בְּכָל יוֹם

וּבְכָל עֵת, לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ , וַאֲנִי בְּעצֶם

קַשְׁיוּת עָרְפִּי קִלְקַלְתִּי וּפָגַמְתִּי בְּכָל זֶה, וְ לֹא הִטֵּיתִי

אָזְנַי וְלִבִּי לְכָל זֶה חוּס ו עָלַי וְאַל תָּשִׁית ו לֵב לְכָל זֶה,

וְאַל יִחַר אַפְּכֶם בִּי חָלִילָה, רַק תַּחְשְׁב ו מַחֲשָׁבוֹת עוֹד

מֵעַתָּה לְבַל אֶהְיֶה נִדְחֶה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמִכֶּם

חָלִילָה כִּי עֲדַיִן "אֵין מַעְצוֹר לַיהוָה לְהוֹשִׁיעַ " גַּם

בָּעֵת הַזּאת כִּי אֵין לִי שׁוּם כּחַ עַתָּה אֶלָּא בְּפִי לְבַד,

וְגַם זֶה מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ אֲשֶׁר לֹא עָזַב חַסְדּוֹ וַאֲמִתּוֹ

מֵעִמִּי, וְנָתַן כּחַ לְיָעֵף כָּמוֹנִי, לְדַבֵּר עַתָּה מְעַט

דְּבָרִים הָאֵלֶּה וְעַל זֶה תָּמַכְתִּי יְתֵדוֹתַי, שֶׁתְּרַחֲמ ו עָלַי

וְתַעֲשׂ ו אֶת אֲשֶׁר אֶזְכֶּה לָשׁוּב בֶּאֱמֶת לְהַשֵּׁם

יִתְבָּרַךְ (וְלָבא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מְהֵרָה בְּשָׁלוֹם, וּלְ דַבֵּר

כָּל זֶה וְיוֹתֵר מִזֶּה שָׁם עַל צִיּוּן שֶׁלָּכֶם הַקָּדוֹשׁ ), וַיהוָה

הַטּוֹב בְּרַחֲמָיו יִשְׁמַע תְּפִלַּתְכֶם וְיַעֲזר וְיָגֵן וְיוֹשִׁיעַ

אוֹתִי וְאֶת כָּל יִשְׂרָאֵל לְמַעַנְכֶם, וְיַחֲזִירֵנִי בִּתְשׁוּבָהשְׁלֵמָה לְפָנָיו מְהֵרָה, וְיאחֲזֵנִי וְ לֹא יַרְפֵּנִי, וְאַל יַעַזְבֵנִי

וְאַל יִטְּשֵׁנִי בְּשׁוּם אפֶן, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לָשׁוּב אֵלָיו

בֶּאֱמֶת, וְלִהְיוֹת כִּרְצוֹנוֹ הַטּוֹב מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם,

וּלְתַקֵּן בְּחַיַּי אֶת כָּל אֲשֶׁר פָּגַמְתִּי, בְּכחַ וּזְכוּת

הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם לְבַד אֲנִי נִשְׁעָן

לְסַדֵּר דְּבָרַי אֵלֶּה לִפְנֵיהֶם וְלִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ , בַּעַל

הָרַחֲמִים יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת "יְהוָה יִגְמר בַּעֲדִי, יְהוָה

חַסְדְּךָ לְעוֹלָם מַעֲשֵׂי יָדֶיךָ אַל תֶּרֶף, הוֹצִיאָה מִמַּסְגֵּ ר

נַפְשִׁי לְהוֹדוֹת אֶת שְׁמֶךָ , בִּי יַכְתִּיר ו צַדִּיקִים כִּי

תִגְמל עָלָי"

תפילה לל"ג בעומר מהבן איש חי
תפילה מרבנו הבן איש חי, שתיקן לאומרה ביום ל"ג בעומר. היכנסו לתפילה ולתפילות נוספות
אָנָּא ה׳ לְמַעַן אוֹתִיּוֹת הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ (אל"ף כ"ף דל"ת טי"ת מי"ם) שֶׁהוּא סוֹד חֲמִשָּׁה גְּבוּרוֹת דְגַדְלוּת שֶׁהֵם סוֹד הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ הָרָמוּז בְּסוֹד הַכָּתוּב בִּטְחוּ בָּהּ׳ עֲדֵי עַד, אֲשֶׁר אוֹתִיּוֹתָיו אֵלּוּ בְּמִילוּאָם עוֹלִים מִסְפָּר שָׁלוֹם בְּרָכָה טוֹבָה חַיִּים חֵן חֶסֶד רַחֲמִים חֶדְוָה, תַּשְׁפִּיעַ לִי וְלִבְנֵי בֵּיתִי וּלְכָל יִשְׂרָאֵל שָׁלוֹם, בְּרָכָה טוֹבָה, חַיִּים, חֵן, חֶסֶד, רַחֲמִים, חֶדְוָה. עֲשֵׂה לְמַעַן אֲמִתָּךְ עֲשֵׂה לְמַעַן כְּבוֹדְךָ, עֲשֵׂה לְמַעַן דָּתְךָ, עֲשֵׂה לְמַעַן טוּבָךְ, עֲשֵׂה לְמַעַן מַלְכוּתְךָ.

וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה׳ אֱלֹקֵינוּ וֶאֱלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתַּעֲשֶׂה לְמַעַן רַחֲמֶיךָ וַחַסָדֶיךָ וּלְמַעַן זְכוּת עַבְדְּךָ רַבִּי עַקִיבָה בֶּן יוֹסֵף וּלְמַעַן זְכוּת עַבְדְּךָ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי וּלְמַעַן זְכוּת עַבְדְּךָ רַבִּי מֵאִיר בַּעַל הַנֵּס וּלְמַעַן זְכוּת עַבְדְּךָ רַבִּי יְהוּדָה בֶּן רַבִּי אִלְעָאי וּלְמַעַן זְכוּת עַבְדְּךָ רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ וּלְמַעַן זְכוּת עַבְדְּךָ רַבִּי נֶחֶמְיָא, תְּרַחֲמֵנוּ וּתְחַיֵינוּ חַיִּים אֲרֻכִּים, חַיִּים שֶׁל שָׁלוֹם, חַיִּים שֶׁל טוֹבָה, חַיִּים שֶׁל בְּרָכָה, חַיִּים שֶׁל פַּרְנָסָה טוֹבָה, חַיִּים שֶׁל חִלּוּץ עֲצָמוֹת, חַיִּים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם יִרְאַת חֵטְא, חַיִּים שֶׁאֵין בָּהֶם בּוּשָׁה וּכְלִימָה, חַיִּים שֶׁל עֹשֶׁר וְכָבוֹד, חַיִּים שֶׁתְּהֵא בָּנוּ אַהֲבַת תּוֹרָה וְיִרְאַת שָׁמַיִם, חַיִּים שֶׁתְּמַלֵּא כָּל מִשְׁאָלוֹת לִבֵּנוּ לְטוֹבָה לַעֲבוֹדָתְךָ וּלְיִרְאָתֶךָ וְתִפְתַּח לָנוּ שֲׁעַרֵי אוֹרָה, שַׁעֲרֵי כַּלְכָּלָה, שַׁעֲרֵי דַּעַת, שַׁעֲרֵי טוֹבָה, שַׁעֲרֵי מָגֵן.

אָנָּא ה׳ הוֹשִׁיעָה נָא, אָנָּא ה׳ הַצְּלִיחָה נָא.
כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר.
דְּרָכֶיךָ ה׳ הוֹדִיעֵנִי אוֹרְחוֹתֶיךָ לַמְדֵנִי.
טוֹב ה׳ לַכּוֹל וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו.
מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִּירֵאֶיךָ פָּעַלְתָּ לַחוֹסִים בָּךְ נֶגֶד בְּנֵי אָדָם.

אָנָּא ה׳ לְמַעַן זְכוּת עַבְדְּךָ הַצַּדִּיק רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אֲשֶׁר הָיָה בְּחִינַת יְסוֹד יוֹסֵף צַדִּיק ה׳ וְעוֹלֶה מִסְפָּר שְׁמוֹ כְּמִסְפָּר יְסוֹד יוֹסֵף צַדִּיק ה׳, יְתֻקַּן מָה שֶׁפָּגַמְנוּ בְּמִדַּת יְסוֹד צַדִּיק ה׳ וְכָל נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה אֲשֶׁר פִּזַּרְנוּ יִתְבָּרְרוּ וְיַעֲלוּ אֶל יְסוֹד יוֹסֵף צַדִּיק ה׳ וְיִמָּשֵׁךְ לָנוּ שֶׁפַע טוֹב וְחֵן וָחֶסֶד וְשָׁלוֹם מִן יְסוֹד יוֹסֵף צַדִּיק ה׳.

אָנָּא ה׳ לְמַעַן זְכוּת עַבְדְּךָ הַצַּדִּיק רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי שֶׁעוֹלֶה מִסְפָּר שְׁמוֹ כְּמִסְפָּר עוֹלָם הַיְּצִירָה יְתֻקַּן מָה שֶׁפָּגַמְנוּ בְּעוֹלָם הַיְּצִירָה וְיִמָּשֵׁךְ לָנוּ שֶׁפַע טוֹבָה וּבְרָכָה וְשָׁלוֹם מִשָּׁם אֶל ה׳ הַמֵּאִיר בְּעוֹלָם הַיְּצִירָה וְיִהְיֶה לָנוּ כֹּחַ וְאֹמֶץ שֶׁתַּעֲלֶה נַפְשֵׁינוּ מִן עוֹלָם הָעֲשִׂיּה אֶל עוֹלָם הַיְּצִירָה וּמִשָּׁם אֶל ה׳ וְיָאֵר לָנוּ וַעֲשֵׂה עִמָּנוּ אוֹת לְטוֹבָה וְיִרְאוּ שׂוֹנְאֵינוּ וְיֵבוֹשׁוּ, יֶחֱזוּ אוֹיְבֵינוּ וְיִכָּלְמוּ כִּי אַתָּה ה׳ עֲזַרְתָּנוּ וְנִחַמְתָּנוּ.

אָנָּא ה׳ לְמַעַן זְכוּת עַבְדְּךָ הַצַּדִּיק רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי שֶׁעוֹלֶה מִסְפָּר שְׁמוֹ כְּמִסְפָּר כִּסֵּא שְׁכִינָה יְתֻקַּן מָה שֶׁפָּגַמְנוּ בְּכִסֵּא שְׁכִינָה וּתְזַכֵּךְ וְתָאִיר נַפְשֵׁינוּ וְנִזְכֶּה לִהְיוֹת מָדוֹר וְכִסֵּא אֶל אוֹר שְׁכִינָה.

אָנָּא ה׳ לְמַעַן זְכוּת עַבְדְּךָ הַצַּדִּיק רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי שֶׁעוֹלֶה מִסְפָּר שְׁמוֹ אַרְבַּע מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וְשִׁשָּׁה, יְתֻקַּן מָה שֶׁפָּגַמְנוּ בְּהִרְהוּרִים שֶׁעוֹלֶה מִסְפָּר אַרְבַּע מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וְשִׁשָּׁה וְנִהְיֶה מוּצָלִּים מִן מַכּוֹת שֶׁהֵם מִסְפָּר אַרְבַּע מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וְשִׁשָּׁה וִיתֻקְּנוּ וְיִזְדַכְּכוּ הַכְּלָיוֹת שֶׁלָּנוּ שֶׁהֵם מִסְפָּר אַרְבַּע מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וְשִׁשָּׁה וְיִמָּשֵׁךְ לָנוּ מֵהֶם עֵצָה טוֹבָה וִישָׁרָה וּנְכוֹנָה תָּמִיד. יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְּיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ ה׳ צוּרִי וְגוֹאֲלִי.

www.tfilah.org | באדיבות אתר "תפילה", מאגר תפילות, ברכות וסגולות לימות הש

https://www.hidabroot.org/article/215503

http://halachayomit.co.il/en/default.aspx?HalachaID=4572

http://geulahfromwithin.blogspot.com/2015/05/lag-baomer.html

 see Bilvavi.net

 Photo by CHUTTERSNAP on Unsplash